התיעוד הארכיוני של
מדינת ישראל נפתח לציבור

אחד הפריטים היפים והמעניינים בארכיון המדינה הוא "אלבום מצפה". האלבום הוא חלק מ"אוסף הרברט ואדווין סמואל" שנמסר לארכיון על ידי אדווין בנו של הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון בתקופת המנדט הבריטי, 1920 – 1925. כריכת האלבום היא מעור זמש ועליה כתוב MIZPAH. באלבום 51 צילומים ובסופו 78 חתימות של חברי "המושבה האמריקנית". בתוך האלבום אין הסבר לתכלית לה הוא נוצר. אולם תוכן האלבום ומיקומו בתוך אוסף משפחת סמואל הביא אותנו...

אוסף תמונות

יהודה אייזנשטרק, מחשובי הצלמים של ראשית שנות המדינה, הפקיד אלפים מתצלומיו בארכיון וניתן לראותם כאן באתר. בתערוכה הנוכחית בחרנו להתמקד בתצלומי ילדים משנות החמישים; הילדים שגדלו עם המדינה והיו לדור הבוגרים הראשון הראשון שצמח בה. בצילומיו של אייזנשטרק הם נראים בעיקר ילדים – שמחים, משחקים, עסוקים בענייניהם – ולא נושאי אחריות היסטורית גדולה; ואולם המביט בתמונות איננו יכול שלא לראות את ההקשר ההסטורי הייחודי וכיצד ילדותם מושפעת ממנו.

התערוכה מציגה את הפנים היפות של האנשים הצעירים והאמיצים שנשאו בעול המלחמה הקשה והארוכה שבמלחמות ישראל, היא מלחמת העצמאות. בתחילת המלחמה לא היה ללוחמים היהודים אלא נשק קל בכמות מוגבלת והיישוב עמד בפני אתגר קיומי גדול; גבורת הלוחמים הצעירים היא זו שבזכותה קמה מדינת ישראל. בתערוכה נחשף גילם הצעיר מאוד של הלוחמים והלוחמות, משתקפים בעיניהם האמונה בצדקת דרכם, האומץ, וחדוות החיים למרות הקשיים עמם התמודדו.

שנת תשנ"ד (1994-1993) הוכרזה כשנת איכות הסביבה. אחד האמצעים ההסברתיים למימוש החלטה זו היה הפקת כרזות ואלה מוצגות בתערוכה זו

אוסף תמונות

מיד בעלות הנאצים לשלטון, הבין זולטן קלוגר שעליו לברוח. הוא הגיע לארץ, ועבד כצלם. אף שהמצב באירופה הלך והחמיר, וגם בארץ המצב בשנות השלושים לא היה מזהיר, הצליח קלוגר לראות בעיקר את הטוב: מפעל ציוני משגשג, עולים וותיקים מושקעים בהצלחה הלאומית והאישית, והמוני אנשים יפים ושמחים